הסיפור שלנו עם קולונל האטי התחיל ביום בו אימצנו אותו, כשהוא היה רק בן שלושה חודשים. השנה הראשונה שלנו יחד הייתה מלווה בהמון קשיים ותלאות. זה התחיל מנשירה מוגברת וריח לא נעים (בלשון המעטה) מהפה, המשיך ליציאות לא סדירות ולבסוף החמיר כשהוא כבר סובל מגירודים ושלשולים בלתי פוסקים. 

הגירודים היו כל כך נוראיים שזה הגיע למצב שבכל טיול שלו הוא היה עוצר להתגרד אחרי כל שלושה או ארבעה צעדים. 

בגיל ארבעה חודשים הגיעה נקודת שפל -  כמו כל גור הוא היה שובב וסקרן, וחוסר תשומת לב לכמה שניות, הספיקו לו כדי לבלוע מקל ארטיק שלם.

אני אריץ קדימה ואספר שהאירוע הסתיים לאחר ניתוח חירום בקיבה. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שלכלב עם קיבה רגישה כמו שלו הניתוח לא שיפר את המצב.

בשנה החולפת, ביליתי את רוב זמני בין וטרינרים לבין חנויות, בניסיון למצוא אוכל שהוא יצליח לעכל. ניסיתי מעל 12 סוגים שונים של אוכל יבש. חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם פחות, אבל לצערי תמיד חזרנו לנקודת ההתחלה.

התסכול הכי גדול בכל הסיפור הזה היה שאף וטרינר לא הצליח להבין מה הבעיה שלו ואיך באמת לעזור לו.

כשהחלטתי לקחת את המושכות לידיים. 

החלטתי שנמאס לי לפוצץ אותו במלא תרופות והתחלתי לחפש פתרונות יצירתיים. התחלתי להכין לו אוכל ביתי - לא דברים מסובכים מדי; מעט חזה עוף, אורז או בטטות מבושלות, ירקות וכו'

מאוד אינטואיטיבי וללא משנה סדורה, פרט כמובן להימנעות ממזונות שאסורים בתכלית.

השינוי היה כמעט מיידי. זה התחיל ברמת ההתלהבות שעלתה פלאים. פתאום חוויתי את האטי נלהב לגשת לקערה שלו. ההמשך היה שכבר לאחר כמה ימים, תהליך העיכול הראה סימני שיפור.

כיוון שעדיין הייתי סקפטית (בכל זאת, עד כה כלום לא עבד) המשכתי באותו התפריט למשך שבוע נוסף ולאחר מכן לקחתי אותו לביקורת אצל הוטרינר.

התגובות היו חיוביות להפליא, אך יחד עם זאת, הוטרינר הסב את תשומת ליבי לעובדה שאני אצטרך לקחת בחשבון גיוון ואיזון בתפריט שאני מגישה להאטי במידה ואני מתכננת להמשיך כך.

וזה עוד לפני שלקחתי בחשבון שלקחתי על עצמי תפקיד חדש - מבשלת...

טוב - אם אפשר לקרוא לחיפוש באינטרנט 'חקירה'...

חיפוש קצר באינטרנט חשף אותי לעולם ומלואו - עשרות חברות ומותגים בעולם, שמבססים את המזון שלהם על רכיבים טבעיים. עשרות קהילות והמון המון מידע. חלקו מגיע מאנשים כמוני כמוכם וחלקו מבוסס על מחקרים של מוסדות רציניים.

הדבר שהפתיע אותי הכי הרבה, היתה העובדה שמסתברר שישנם המון כלבים הסובלים מבעיות כאלו ואחרות - החל מהבל פה חריף, אלרגיה ורגישויות עור, ועד לבעיות עיכול וחוסר תיאבון.

פשוט מאות של אנשים שמשתפים את אותם סיפורים בדיוק...

בדרך, נחשפתי לערוצי היוטיוב והפייסבוק של הוטרינרית ד"ר קרן בקר (Dr. Becker) ורודני חביב (Rodney Habib) - משם, הדרך לתזונה טבעית הייתה קצרה. מי שלא מכיר, תתחילו פה - מומלץ מאוד.

סטטיסטית, אם יש לכם בבית כלב מעל גיל 8, אז ישנו סיכוי של כ- 50% שכלבכם התמודד או יתמודד עם סרטן, משקל יתר או סוכרת.

השאלה שלי אליכם היא 'למה'? למה להשלים ולהתפשר על משהו כל כך בסיסי, אצל יצור כל כך אהוב?

כי יש מציאות. אנחנו עסוקים בעבודה, לימודים וילדים. אנחנו מחפשים פתרונות אינסטנט בכל שירות או מוצר אותו אנחנו צורכים. הכל חייב להיות בלחיצת כפתור ועם סיפור מיידי. 

כך הורגלנו וזה המצב....לא ירדתם לסוף דעתי? אנסה לפשט עבורכם את הדברים, דרך הקבלה לעולם האוכל שלנו:

קחו את מסעדות המזון המהיר, המגישות אוכל מעובד ומתועש שלא מכיל כמעט (אם בכלל) שום רכיב טבעי. מצוין. 

עכשיו תחשבו על המנה המועדפת עליכם. המבורגר? פיצה? בקיצור הבנתם את הנקודה. אז עכשיו אני רוצה שתדמיינו את עצמכם אוכלים את אותה ארוחה שבחרתם (במקרה שלכם לפחות הייתה לכם זכות בחירה) יום יום במשך שנים.

האמת שאתם לא צריכים לדמיין. לפני כשנה יצא לאקרנים סרט מ-ע-ו-ל-ה בשם Super Size Me 2.

למי מכם שלא מכיר, הסרט הראשון עוקב אחר השינויים הגופניים שחווה הבמאי, כאשר הוא אוכל במשך 30 יום ברציפות, אך ורק מנות מהתפריט של רשת מזון מהיר מפורסמת.

בסרט השני, נחשפים הסודות של מסעדות המזון המהיר. הצצה...👇

ספויילר: זה לא עשה לו טוב...